פסק-דין בתיק ת"ק 12373-08-12

1.         עסקינן בתאונת דרכים מיום ה 19.2.10 בפניה לרחוב יוספטל בבת ים. על פי הנטען בכתב התביעה הגב' בסון עמדה עמידה מוחלטת בצומת. באותו הזמן עמד הנתבע בצד הדרך במקביל למדרכה  באדום לבן. ברגע שהתחלף הרמזור החלה הגב' בסון בנסיעה ובמקביל החל גם הנתבע מנסיעתו ויצא מהחנייה מבלי לאותת ופגע בגב' בסון אשר נסעה בקטנוע.

2.         על פי הנטען בכתב ההגנה עת ביצע הנתבע פניה כדין נפגע על ידי הקטנוע אשר עקף את רכבו שלא כדין תוך סטייה מנתיב.

3.         לאחר ששקלתי טענות הצדדים, עיינתי בראיותיהם והתרשמתי מעדותם, הגעתי למסקנה שדין התביעה להידחות וזאת מהטעמים הבאים:

א.         הגב' בסון העידה שביקשה להשתלב ברח' יוספטל בבת ים. הגב' בסון עצרה בקו העצירה. הנתבע עמד בפינה באדום לבן עם 4 אורות איתות. הגב' בסון נסעה באיטיות עם האופנוע מרחק קצר, ראתה את התובע ועצרה פעם נוספת, כאשר התחילה לנסוע בתוך 2 שניות "כבר הייתה באוויר" כאשר הנתבע התפרץ מהחנייה והיא "עפה" עם האופנוע.

ב.         בחקירתה הנגדית העידה הגב' בסון כדלהלן:

            "ש. את מתארת שעצרת פעמיים?

            ת. נכון, בקו עצירה. וכשהייתי מול הנתבע.

            ש. מדוע זה לא מופיע בשום מקום?

            ת. או. קיי. עליי לעבור על זה שוב" (ראה עמ' 3 לפרוטוקול).

ג.          בכתב התביעה ובהודעה על תאונת דרכים (סומנה נ/2) , אין הגב' בסון מציינת כלל וכלל לכך שעצרה פעמיים.

ד.         זאת ועוד, על פי האמור בכתב התביעה החלה לנסוע ברגע שהתחלף האור ברמזור. מעיון בתמונות ממקום האירוע שהגישה הגב' בסון (ת/2 ו ת/3), אין כל רמזור במקום ועל כן גרסתה כמפורט בכתב התביעה כלל אינה ברורה.

ה.         מעיון בת/2 ות/3 ניתן לראות שבנתיב הפנייה ימינה הממשיך לנתיב השתלבות לתוך רח' יוספטל יש אך נתיב נסיעה אחד.

ו.          הנתבע העיד שעמד אחרי שני רכבים ואוטובוס והרכבים חיכו שהאוטובוס יזוז מאחר ולא היה ניתן להתקדם קדימה. עדותו זו של הנתבע נחזתה בעיניי כאמינה.

ז.          בעת קרות התאונה היה רכבו של הנתבע בהטיה לתוך הפנייה. מעיון בתמונות הנזק של 2 הרכבים ניתן להבחין בשפשוף ברכבו של הנתבע בדלת הקדמית השמאלית ובכנף הקדמית שמאלית וכן בפגיעה מסוג שפשוף בקטנוע של התובע מצדו הימני קדמי. נזקים אלו מתיישבים עם גרסתו של הנתבע לעצם קרות התאונה, שכן אם ובמידה היה הנתבע אכן מסית את רכבו ממצב של חנייה ופוגע הוא בקטנוע, כנטען על ידי הגב' בסון, אזי אמורה הייתה להיות חבלה בפינה הקדמית השמאלית של רכב הנתבע או שמא הגב' בסון היא זו אשר פגעה ברכבו של הנתבע, דבר שכלל לא נטען על ידה, ואז הנזק לקטנוע היה אמור להיות בחלקו הקדמי והנזק לרכב הנתבע היה באזור הכנף הקדמית השמאלית. מאחר ואין הדברים כך , הנזקים מעידים על כך שהקטנוע השתפשף ברכבו של הנתבע ולא כפי שטענה הגב' בסון.

ח.         גרסתה של הגב' בסון לכך שעת הייתה התאונה הייתה אך לאחר נסיעה של כ 2 מטר לאחר עצירה והנתבע יצא בדיוק מהחנייה, אינה משקפת את גרסתה בהודעה על תאונת דרכים (נ/2) לכך שרכב הנתבע "העיף אותה" לצד שמאל של הכביש בערך כ- 8-10 מטר. גרסה זו אינה מתיישבת עם כך שהרכבים, לשיטתה של הגב' בסון, היו אך במצב של תחילת נסיעה. ההפך הוא הנכון , שכן טענה זו מתיישבת עם גרסתו של הנתבע לכך שבעת קרות התאונה היתה הגב' בסון במצב של נסיעה אשר יכולה להביא למצב בו "תעוף" הגב' בסון עם הקטנוע כ - 8-10 מטר נוספים לאחר התאונה.

4.         לסיכומו של דבר, הנני דוחה את תביעתו של התובע.

5.         הנני מחייב את התובע בהוצאות הנתבעים בסך של 200 ש"ח לכל נתבע. הסכום ישולם תוך 30 יום מהיום. במידה והסכום לא ישולם במועד הנקוב לעיל , יישא הסכום הפרשי הצמדה וריבית כדין מיום מתן פסק הדין ועד ליום התשלום המלא בפועל.

6.         הנני ליידע הצדדים בדבר זכותם להגיש בקשת רשות ערעור לביהמ"ש המחוזי בלוד וזאת תוך 15 יום.

המזכירות תשלח פסק הדין לצדדים.